תגובות לטראומה אצל ילדים עם צרכים מיוחדים

הסיכוי של ילדים עם צרכים מיוחדים לחוות תגובות טראומטיות גבוה יותר מאשר ילדים ללא צרכים מיוחדים. ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, או אלו שעל הספקטרום האוטיסטי, עלולים להתמודד עם הזנחה פיזית ורגשית, או עם התעללות גופנית ומינית. לעיתים קרובות, ילדים עם צרכים מיוחדים חווים טראומות משניות בעקבות שימוש באמצעים כמו ריסון, בידוד או התערבויות אחרות שעלולות לסכן את עצמם או אחרים. כמו כן, ילדים בעלי צרכים מיוחדים נדרשים לעבור לא מעט פרוצדורות רפואיות מורכבות בשל מצבים בריאותיים כרוניים. הצורך בטיפולים מורכבים אלה עלול להוביל לטראומה רפואית המתבטאת, בין היתר, בפחד מרופאים, אנשי סיעוד, בדיקות רפואיות וכיוצא באלה.

למרות שילדים עם צרכים מיוחדים חווים תסמינים דומים לילדים אחרים בעקבות טראומה, כמו קשיי שינה, התקפי חרדה או שינויים בהתנהגות, פעמים רבות התסמינים אינם מדווחים או מזוהים. הקושי לאתר תגובות לטראומה אצל ילדים עם צרכים מיוחדים נובע מכמה גורמים: ראשית, רבים מהילדים מתקשים לבטא במילים את החוויה שעברו או את המצוקה שהם חווים כעת. שנית, ישנה נטייה של אנשי מקצוע לייחס שינויים התנהגותיים למוגבלות הקיימת, במקום לראות בהם תגובה לטראומה. בנוסף, קיימת חפיפה בין תסמיני המוגבלות לבין תסמיני הטראומה. הימנעות חברתית או הסתגרות, למשל, מקשה על אבחון מדויק של השפעת המגבלה או הטראומה על הילד. לבסוף, כמעט ולא קיימים כלי אבחון אשר מותאמים לילדים עם צרכים מיוחדים, והידע המחקרי בתחום עדיין לוקה בחסר.

כיצד נזהה תגובות לטראומה אצל ילדים עם צרכים מיוחדים?

התגובות לטראומה אצל ילדים עם צרכים מיוחדים עשויות לכלול שינוי פתאומי בהתנהגות. החל מהתפרצויות זעם חדשות, התגברות בתדירות של התפרצויות הזעם ובעוצמה שלהן, או נסיגה חברתית חריפה יותר. לעיתים, דפוסי התנהגות חזרתיים כמו טלטול או נדנוד גוף מתגברים, קשיי שינה כמו סיוטים או התעוררויות תכופות מופיעים, ולעיתים נראית ירידה בתפקוד היום-יומי כמו אובדן שליטה על צרכים. חלק מהילדים אף ינסו להימנע ממצבים, אנשים ומקומות שלפני הטראומה לא חששו מהם.

מעבר לקשיים תקשורתיים שמאפיינים לעיתים קרובות ילדים עם צרכים מיוחדים, עצם ההיזכרות באירוע טראומטי מעוררת מצוקה – ולכן הם עלולים להימנע מלחשוב או לדבר עליו עם אחרים.

טיפול בטראומה אצל ילדים עם צרכים מיוחדים

ילדים עם צרכים מיוחדים נמצאים בסיכון גבוה לפיתוח הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). עם זאת, פעמים רבות הם לא מקבלים מענה טיפולי מספק בשל האתגרים הכרוכים באבחון. קיימות גם תפיסות שגויות של מטפלים לגבי היכולת של ילדים עם צרכים מיוחדים להיתרם מטיפול המתמקד בשיפור תסמיני PTSD. כיום ידוע שטיפול פסיכולוגי מותאם, ובמיוחד טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה, יכול להיות יעיל גם בקרב ילדים עם צרכים מיוחדים. למרות זאת, יעילות הטיפול תלויה בהתאמה שלו לצרכים ולמגבלות הספציפיות של הילד או הילדה.

התאמות אלו כוללות שימוש באמצעים מוחשיים וחזותיים להמחשת מושגים, כמו תמונות, סיפורים, בובות ואביזרים. אמצעים אלו עוזרים לגשר על פערי השפה ומאפשרים לילד לבטא את החוויה הטראומטית בדרך עקיפה ובטוחה יותר. לרוב קיים צורך להאריך את תקופת הטיפול, על מנת להקדיש זמן לעיבוד התכנים באמצעות חזרה עליהם. בנוסף, תהליך החשיפה של הילד למצבים, אנשים ומקומות (חלק מרכזי בטיפול) צריך להתבצע בהדרגה מבוקרת כדי להימנע מהצפה רגשית. לעיתים, יש לחזור על תהליך החשיפה שוב ושוב עד שהילד יפנים שהגירוי אינו מסוכן. שיתוף ההורים בתהליך הוא רכיב חיוני בטיפול בכל ילד, ובילדים עם צרכים מיוחדים בפרט.

עקרונות מנחים למטפלים העובדים עם ילדים עם צרכים מיוחדים

כאשר מטפלים בילדים עם צרכים מיוחדים שעברו טראומה, חשוב לאמץ גישה המשלבת הבנה של השפעות המוגבלות והטראומה יחדיו על הילד. יש להכיר בכך שכל ילד מבטא את המצוקה בדרכו הייחודית, ולהתאים את תהליך הטיפול לפרופיל האישי שלו, תוך שיתוף פעולה עם הצוותים המקצועיים המלווים אותו -  אנשי חינוך, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ועוד.

מעורבות המשפחה בטיפול חיונית במיוחד להצלחת התהליך. הדרכת ההורים תאפשר להם לזהות תגובות לטראומה ולתמוך בילד באופן המתאים. שילוב של אסטרטגיות טיפוליות גם בבית וגם במסגרת החינוכית יחזק את רצף הטיפול ואת ההתגייסות של הילד למשימות - הן בבית והן במסגרת החינוכית. מרכיב חשוב נוסף הוא פיתוח שפה משותפת בין הילד, ההורים והמטפל -  שפה הכוללת דרכי תקשורת מוסכמות המאפשרות שיח פתוח על חוויות טראומטיות מבלי לעורר בילד מצוקה.

בנוסף, חשוב לאמץ גישה מערכתית המבוססת על תיאום ושיתוף פעולה בין כלל הגורמים המטפלים שמלווים את הילד. גורמים אלו כוללים מטפלים רגשיים, אנשי חינוך, צוותים פרא-רפואיים ואחרים. גישה זו לא רק יוצרת תמונה שלמה ואחידה של צרכיו הרגשיים וההתנהגותיים של הילד, אלא גם מאפשרת הטמעה של עקרונות טיפול מודע-טראומה בתוך המסגרות החינוכיות. באופן זה נבנה רצף טיפולי עקבי המבטיח תמיכה מותאמת אישית, גם בעת מעברים של הילד בין המסגרות השונות, רגעים שלעיתים מהווים אתגר רגשי משמעותי בפני עצמם.

כחלק בלתי נפרד מהטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, חשוב במיוחד להתאים את אמצעי התקשורת לצרכים האישיים של כל ילד. התאמות אלו כוללות שימוש בלוחות תקשורת, סמלים חזותיים, תמונות, וסוגים שונים של טכנולוגיה מסייעת, התורמים להבנת המסרים ולהבעה רגשית. יש להשתמש בשפה פשוטה וברורה, ולהימנע ממטאפורות ומושגים מופשטים העלולים לבלבל את הילד או לתסכל אותו. בנוסף, שימוש בסיפורים חברתיים מותאמים – המתארים מצבים ופתרונות אפשריים – יכול לעזור לילדים להבין מצבים חברתיים מורכבים וללמוד להתמודד איתם. אמצעים ויזואליים כמו ציורים, סמלים ותרשימים ממחישים רגשות ומצבים באופן נגיש ותומכים בהבנה וביכולת של הילדים לבטא את עצמם.

תוכניות הטיפול של "אתם איתי" בתגובות טראומטיות אצל ילדים עם צרכים מיוחדים

טיפול בטראומה אצל ילדים עם צרכים מיוחדים דורש גישה מותאמת אישית ורב-מערכתית. האתגרים אמנם רבים, אך השיפור שיחושו הילדים הוא משמעותי. עם תמיכה נכונה, הכרה במורכבות, ושיתוף פעולה בין המשפחה למערכות המטפלות, ילדים עם צרכים מיוחדים יכולים להתמודד עם טראומה בצורה מיטיבה ואף לצמוח מתוכה.

תוכניות הטיפול הדיגיטליות של "אתם איתי" מבוססות על עקרונות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה, ומתאימות גם לילדים עם צרכים מיוחדים. במהלך מלחמת "חרבות ברזל" טופלו במסגרת זו ילדים על הספקטרום האוטיסטי, ונמצא שיפור ניכר במדדי החרדה והתפקוד שלהם. יתרונות השיטה נובעים מכך שהטיפול מתקיים בבית -  סביבה בטוחה ומוכרת - בליווי ההורים, ומשלב אמצעים ויזואליים אינטראקטיביים כמו סרטוני אנימציה, תמונות ומשחקים. אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר עוד היום ונשמח לעזור לילדכם.